רשימת תפוצה היא הנכס היחיד שלך שאף פלטפורמה לא יכולה לקחת ממך. כאן מנהלים אותה: מי נמצא בה, איך הוא הגיע, לאילו רשימות הוא שייך, ומה נשלח אליו.
מרשימה לגיליון הראשון: כל השלבים
אף שלב כאן אי אפשר לדלג — בלי כתובת שולח מאומתת שום דבר לא יוצא, ובלי רשימה אין למי.
1הביאי את הקהל. חיבור לרב מסר מייבא לבד ושוב ושוב, או ייבוא מקובץ CSV. כתובת שכבר קיימת לא נוצרת פעמיים.חיבורים →
2סדרי את הרשימות לפי משמעות — מי הורידה מדריך, מי נרשמה לוובינר, מי קנתה. ״כולם״ היא לא רשימה, היא ערימה.רשימות →
3אמתי כתובת שולח. מוסיפים רשומות DNS אצל מי שמחזיק את הדומיין; המסך מראה בדיוק אילו. בלי זה המיילים לא יוצאים (ואם יוצאים — לספאם).הגדרות הניוזלטר →
4כתבי את הגיליון: מעוגן ניוזלטר (המערכת כותבת לפי מבנה שהגדרת פעם אחת), מתבנית עיצוב, או מדף ריק.ניוזלטרים →
5שלחי לעצמך בדיקה. איך שזה נראה בתיבה שלך — ככה זה ייראה אצלן.
6בחרי רשימה ושלחי (או תזמני). אחרי השליחה מסתכלים על מי פתח — זה מה שאומר אם הרשימה חיה.
12
המסך הזה הוא של חשבון הדגמה — הרשימות והשמות בו אינם אמיתיים.
1 — רשימה חדשה — כל רשימה היא קהל נפרד
2 — שורה לכל רשימה: כמה מנויים, כמה נוספו החודש, ומאיפה הגיעו
יש לי רשימת תפוצה ברב מסר. צריך לעשות EXPORT של כל הרשימה?
לא. יש חיבור ישיר לרב מסר (Responder) והוא מייבא בעצמו, שוב ושוב, בלי קובץ.
איך מחברים: תמונת הפרופיל ← חיבורים, כרטיס רב מסר ← חיבור. את המפתחות מפיקים ברב מסר עצמו: גלגל השיניים ← ״חיבורים חיצוניים (API)״ ← מחליפים את ״מפתח כללי לחשבון״ למצב פעיל, ואז מופיעים שלושה ערכים להעתקה.
אחרי החיבור בוחרים אילו רשימות לייבא. זה לא מסנן תצוגה — רשימה שלא בחרת לא נקראת בכלל. כל רשימה ברב מסר מוצמדת לרשימה אצלך.
מה שקורה אחר כך: כל מי שיובאה נכנסת גם לאנשי הקשר שלך, והסנכרון רץ שוב מעצמו, כך שגם הסרות שנעשו ברב מסר מגיעות אליך. הכיוון הוא רק פנימה — קופלו לא כותבת בחזרה לרב מסר.
חשוב: ייבוא לא מפעיל רצפים. אף אחת מהנרשמות הוותיקות שלך לא תקבל פתאום מייל ״ברוכה הבאה״.
1. סדרי אותה לפי משמעות. רשימה אחת של ״כולם״ היא לא ניהול. פצלי לפי מאיפה הם הגיעו ומה הם רוצים — מי שהורידה מדריך, מי שנרשמה לוובינר, מי שקנתה. אנשי הקשר עצמם נשארים פעם אחת במאגר; הרשימות הן שיוכים.
2. חברי כל רשימה למה שמזין אותה — טופס, דף נחיתה או שאלון — כדי שהיא תמשיך לגדול לבד.
3. הגדירי כתובת שולח מאומתת. בלי זה אי אפשר לשלוח.
4. בני רצף פתיחה לרשימה אחת. לא לכולן. רצף אחד שעובד שווה יותר מחמישה בטיוטה.
5. רק אז שלחי גיליון ראשון, ותסתכלי על מי פתח ומי לא — זה מה שיגיד לך אם הרשימה חיה בכלל.
כדי שהמיילים שלך יגיעו לתיבה ולא לספאם. ספקי דואר בודקים שהדומיין שממנו נשלח באמת הרשה את השליחה, והאימות נעשה על ידי הוספת רשומות DNS אצל מי שמחזיק את הדומיין שלך.
המסך מציג בדיוק אילו רשומות להוסיף, ומתריע אם ספק הדומיין שלך לא יודע להחזיק סוג רשומה מסוים.
אם אין לך דומיין משלך, אפשר להתחיל מכתובת בית של המערכת ולעבור לדומיין שלך אחר כך.
